דבש – מתיקות משכבר הימים

הדבש הוא אחד מסמלי ראש השנה היהודי והוא מייצג את המתיקות שכולנו מאחלים לאחרים ולעצמנו בפתחה של שנה חדשה. מעבר להיותו מצרך בסיסי וראשוני בסל המתנות לחג, מסתבר שמתיקותו של הדבש הופכת אותו לממתיק הראשון והעתיק ביותר בעולם, עם עדויות על שימוש בו כבר לפני 150 מליון שנה.

מעמדו הגבוה של הדבש מדגיש את חשיבותה הגדולה של דבורת הדבש, לא רק בייצור הדבש והפקתו אלא גם בתרומתה להאבקת הצמחים שבתגובה נותנים את פריים. בשדות ויערות נהוג כיום לרעות את דבורי הדבש על מנת לוודא כי תפקידן להפרות ולהרבות את הצמחים יבוצע. משום שמדובר בצמחים רבים ופרחים שונים, תוך כדי התהליך מתרחש גם ייצור דבש בעל טעמים ובשומת ייחודיים לזן פרחים כזה או אחר.

כאשר הדבורה מייצרת דבש היא אוספת צוף מהמוני פרחים. אם ישנה בסביבה פריחה אחת בלבד הצוף יהיה מאותם הפרחים, אך אם מדובר בסביבת בר, הצוף יגיע מפרחים שונים ולכן הדבש הנפוץ ביותר מיוצר מפרחי בר. בסביבה בעלת פריחה מסוימת, הדבורה זוכרת את צבע, ריח וצורת הפרח וחוזרת אליו מספר פעמים ומאפשרת ייצור של דבש שמקורו מפרח אחד, כמו למשל דבש איקליפטוס או דבש הדרים.

כמה עובדות על דבש בישראל ובעולם

בישראל ישנם מאות דבוראים פעילים המאוגדים במועצת הדבש שבראשה עומד המנכ"ל הרצל אבידור. אבידור מספר: "צריכת הדבש בארץ, כ-500 גרם לנפש, היא מחצית מהצריכה הממוצעת בעולם המערבי".
צריכת הדבש הנמוכה ביותר היא בסין, שם היא עומדת על 0.1 ק"ג לנפש בלבד. אחריה נמצאות ארה"ב ואנגליה עם צריכה של 0.5 ק"ג לאדם, ספרד וטורקיה עם 1 ק"ג, גרמניה עם 1.1 ק"ג, יוון עם 1.4 ק"ג דבש טהור לאדם, וממוצע צריכת הדבש הגבוה ביותר שמור לאוסטרליה, שם הממוצע הוא 1.6 ק"ג דבש לאדם.

צריכת הדבש בסין היא הנמוכה ביותר למיטב ידיעתנו, אך למרבה ההפתעה עומדת סין בראש רשימת המדינות המייצרות דבש (20%). אחריה נמצאות ארגנטינה, טורקיה וארה"ב (6%). היצואניות הגדולות ביותר בעולם הן סין, ארגנטינה, גרמניה, הונגריה, מקסיקו, ספרד והודו.

הצרכנים המקומיים בגרמניה וארה"ב צורכים דבש המופק מצמחים ופרחים שונים המיוצרים אצלם ולכן למרות שהן יצואניות גדולות של דבש, הן גם היבואניות הגדולות ביותר – 45% יחדיו.

ובחזרה אלינו, לישראל – למרות שאנחנו נחשבים לצרכנים הצורכים פחות דבש טהור, לא כל הדבש שאנחנו צורכים מיוצר בישראל. אבידור מסביר: "בישראל פזורות כ-100 אלף כוורות, הממוקמות לסירוגין ב- 6200 נקודות הצבה מוגדרות. כוורות אלה מפיקות כ-3,000 טון דבש, ואילו הצריכה בישראל מגיע לכ- 4,000 טון".

לישראל ישנם הסכמי סחר חופשי למוצרים חקלאיים עם מדינות רבות מהן מיובאת יתרת הדבש הנצרך על ידי הצרכן הישראלי. בין המדינות נמצאות מדינות אירופה, דרום אמריקה וארה"ב.

מחירי הדבש הטהור בישראל דומים לאלו בארה"ב, שם קבעה מועצת הדבש האמריקאית כי מחירו של פאונד (כ-450 גרם) דבש טהור הוא 5.26$, אשר מיתרגמים ל – 44 ₪ לק"ג. שוק הדבש בישראל מגלגל כ- 100 מליון ₪ בשנה.

האם הדבש באמת טהור? מכת הזיופים

אחת הבעיות הגדולות בשוק הדבש היא זיופים. צרכנים רבים מגיעים עם תלונות על דבש מזויף שהתגבש ומרקמו כבר אינו נוזלי. עידו (מ"הדבש של עידו") מרגיע את הצרכנים: "לעתים טוענים צרכנים מסוימים כי הדבש שברשותם התגבש וחושבים שזה זיוף, אולם לא כך הדבר. עצם התגבשות הדבש בצנצנת מעידה דווקא על איכותו הטובה ועל העובדה כי הוא לא עבר חימום".

הסיבה להתגבשות הדבש מקורה באבקת הפרחים שנמצאת בריכוז קטן בדבש הטהור. כאשר מזג האוויר והסביבה בה הדבש נמצא קרים – אבקת הפרחים הזו משמשת כמוקד התגבשות ואז מרכיבי הדבש מתלכדים באמצעות קשרים אלקטרוסטאטיים סביב גרגירי אבקת הפרחים.

יחד עם זאת, שוק הדבש אכן נמצא בבעיה של זיופים, וגם על כך מספר עידו: "כשמדברים על זיוף, מתמודדים עם דבוראים המאכילים את הדבורים בסוכר, ובמקום לקבל דבש שמקורו מצוף פרחים, על כל הסגולות שבו, מקבלים דבש שמקורו מסוכר וללא ערכים תזונתיים למעט קלוריות. אי אפשר להבחין בזיוף כזה, אלא במעבדה".

ישראלי, מתוק ואמיתי – דבש טהור

לסיכום, הדבש הטהור הוא ממתיק בינלאומי שהשימוש בו מתועד לפחות 150 מליון שנה אחורה. בתהליך ייצור הדבש עוזרת לנו דבורת הדבש לשמור על הצמחים והפרחים ותורמת להאבקה שלהם ולהמשכיותם.

בישראל קיים ענף ייצור דבש, אך לא בכמות המספקת את צרכי הצרכן הישראלי ועל כן היא נעזרת בייבוא ממעצמות דבש גדולות. יחד עם זאת, אופי הפריחה בישראל מביא לשילובים ייחודיים ומיוחדים בתרכובת הדבש המופק בארץ.