"הרגע המאושר ביותר בחיים הוא הרגע שלפני אכילת דבש…" (פו הדוב)

רק במילה דבש, קל וחומר במראה ובטעם הדבש – יש מספיק כדי להחזיר אותנו לילדות ולספר הבריטי של א.א מילן – 'פו הדוב'. אני חושבת שבלעדיו הדבש לא היה מה שהוא היום בעיני רבים.

ישנם משפטים מהספר אשר מלווים אותי עד היום, משפטים כמו: "לעולם אינך יודע את נפש הדבורים", "והטעם היחידי לקול זמזום, הריהו, כפי שידוע לי – דבורה, והטעם היחידי שיש לדבורה להיות דבורה,הוא כפי שידוע לי – הדבש, והטעם היחידי שיש לו לדבש להיות דבש הוא כפי שידוע לי – כדי לאכול אותו".

לספר פו הדוב ישנה פילוסופיה שלמה והוא טומן בחובו מסרים, חלקם חינוכיים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מחוויית אכילת דבש. למה אני מתכוונת? לכך שזה נהדר בעיני שכפית דבש ישר מחזירה אותי לחשוב על חשיבות של חברות אמיתית, על כבוד בין בעלי חיים ובני האדם ולאמירות פילוסופיות שהולכות איתי עד היום: "חשוב ליהנות מרגע ההווה, אפשר לחוש אושר מדברים קטנים".

המון כבר נאמר על סגולותיו הבריאותיות של הדבש כממתיק טבעי וכמרפא מחלות. בפעם הבאה שתאכלו דבש חישבו על פו הדוב – החבר הכי נאמן של כריסטופר רובין – שנהנה הנאה מרובה והתענג עונג צרוף על כל הדברים הקטנים שבדרך כלל איננו נותנים עליהם את הדעת.