יין אדום עם בשר, יין לבן עם דג. האמנם?

אני עובדת במסעדות מאז שאני זוכרת את עצמי. בתחילת דרכי הרגשתי מאוד חסרת ביטחון מול לקוח שביקש להתאים את היין למנה שהזמין. תמיד מצאתי את עצמי מטיילת בזיכרון לארוחות שישי בבית הוריי, לא זכור לי שזה היה נושא לשיחה סביב השולחן. האורחים שהוזמנו תמיד הגיעו עם בקבוק יין אדום או שאבא שלי היה בוחר בקבוק אהוב, חשוב לציין שלאבי תמיד היה טעם משובח בכל הנוגע ליין ואולי בשל כך בחירת יין אף פעם לא היוותה עניין גדול.

חוסר הידע שלי הפך למטרד בעיניי וללא בושה התוודותי בפני הבוס הגדול וביקשתי הסבר. הוא הושיב אותי, חייך ואמר: "כלל אחד שתמיד תזכרי – יין אדום עם בשר יין לבן עם דג". היום, אחרי שנים, הכלל הזה מעלה בי גיחוך קל – איזה כלל פרימיטיבי, לא מעניין, מעיד על חוסר ידע, חוש טעם דל ובעיקר שעמום גדול. ייאמר לזכותו של אותו 'בוס גדול' שהמסעדה בהנהלתו התאפיינה גם באוכל משעמם ושהמודעות לפני עשור לא הייתה כפי שהיא היום.

היום, כשעוד יוצא לי להמליץ על יין טוב שיכול להתאים לארוחה מסוימת, אין מאושרת ממני. החוויה של אוכל טוב בלווית יין טוב או יין טוב בלווית אוכל טוב היא חוויה שאין כמוה.

אז איך עושים זאת? מה מתאים למה?

אם נשאל מביני יין רבים נקבל תשובות מגוונות. כל אחד ומה שמתאים לו. ובכל זאת, ניגודים משלימים זה את זה… אוכל מתובל מאוד דורש יין עדין שיאזן, אוכל עדין מתאים ליין פירותי וארומטי. העניין הוא שגם ההפך נכון, ארוחה מתובלת יש להתאים לה יין מתובל גם כן, שיבליט את טעם האוכל.  כשאני חושבת על זה בזמן הכתיבה עולה בי מחשבה שזה מאוד מזכיר התאמה בין בני זוג – יש זוגות שהם מאוד שונים אך מאזנים ומשלמים אחד את השני ויש כאלה שהם מאוד דומים ומאושרים יחד. אני אישית אוהבת התנסויות חדשות, שבירת מוסכמות וכללים. כולנו בעלי טעם קצת שונה ומחפשים חוויה מתובלת יותר או פחות…

המלצתי היא שבפעם הבאה שאתם מחליטים להתאים יין לארוחה שלכם, צאו מהמסגרת ותבחרו מה שמתאים לכם! ועוד יותר מכך, תנסו פעם את הסדר הבא – ראשית לבחור יין, לתת לו את מלוא הכבוד, ורק אחר כך להתאים לו ארוחה.

לחיים!!!!!!!!